<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס לבוב סימן שס"ח</h1>
<h2>דף לח:</h2>
תבלין לטעמא עבידי וכו', צור ישראל יואל לתת ידך לאל ידידי הח"ר שלומיאל כנפש השואל ודורש שלומך וטובתך בקצרה אשיב את הנר' בעיני כי יפה כתבת לאסור המאכל שליבנו בביצה שנולדה ביו"ט דדבר שיש לו מתירין הוא ואפי' באלף לא בטיל (ביצה ד' ד' ע"א) וכן פסק רבי' אבי העזרי והא דמקשה מההיא דחולין (צ"ז ע"ב או ו' ע"א) מההיא דמסכת ערלה (פ"ב מ' י') דב' וג' שמות מצטרפין אלמא דצריכי צירוף דצריכי שיעור לתבל לא אמרינן כיון דלטעמא עביד לא בטיל י"ל התם איירי שנפלו לתוך תבלין של חולין ולא לתוך הקדירה דודאי תבלין לתוך תבלין לאו לטעמא עבידי וכן משמע פ"ב דע"ז (ד' ט"ו וע"ש בתוס' ד"ה תבלין) וההיא דשאור (ע"ז ד' מ"ט ע"א) דאמרינן דאינו אוסר עד שיהא בו כדי להחמיץ לא קשיא דאע"ג דשאור לטעמא עביד ולא בטיל אע"פ שיש מן ההיתר יותר ממאתיים או יותר מאלף לא בטיל אבל אם אין בו כדי להחמיץ בטל וכן יש לפרש נמי גבי תבלין דבעינן שיהא בו כדי לתבל וקל להבין. וכן חומץ בקדירה לא בטיל אם יש בו כדי ליתן טעם אע"פ שיש מן ההיתר יותר מס' כיון דלטעם עביד.
